לא מדובר רק במינוי של גבר. זו מדיניות של הדרה

ביום רביעי התחוללה עוד סערה בדבר המינויים שמקדמת הממשלה הזו. "השרה לשוויון חברתי ממנה גבר למ"מ מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי", נכתב בכותרות. השרה מאי גולן הודיעה כי תמנה את עמי כהן לממלא מקום מנכ"ל המשרד שבראשותה, והרשת געשה - כיצד ייתכן שגבר ימונה לנהל משרד שאמון על קידום שוויון מגדרי?

אולי דווקא כאן שווה לעצור ולחשוב אחרת: אין שום בעיה שגבר יקדם שוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט, זה לא רעיון כל כך רע. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) עמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה בממשלה הקודמת והוכיח כי שותפות של גברים בקידום שוויון היא נדבך מרכזי בדרך למדינה שוויונית יותר. כך שהבעיה איננה בזהות המגדרית של כהן. הבעיה נעוצה בכך שבשנתיים וחצי האחרונות הממשלה ממנה שוב ושוב אך ורק גברים לעמדות מפתח: מנכ"לים, סגנים, ראשי אגפים ותפקידים בכירים בכל מנגנוני קבלת ההחלטות. לא מדובר בתקלה או טעות – אלא במדיניות עקבית של העדפה שיטתית למינוי בכירים ממגדר אחד בלבד.

בישראל 2025 קשה לפספס כי סביב שולחנות קבלת ההחלטות – יושבים בעיקר גברים, את ההחלטות על ציבור בישראל מקבלים גברים, כך קרה לפני 7 באוקטובר, כך קורה אחריו. המדינה הזו מנוהלת על ידי גברים, אז מפתיע שהשרה ממנה גבר לעמוד בראש המשרד לשוויון חברתי?

השבוע, במקביל למינוי הזה, עלה בכנסת שוב החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. חוק שמבקש להרחיב את שליטתם של גברים חרדים על חייהן של נשים – חילוניות, מסורתיות, דתיות. כי מזמן לא ניתן עוד כוח לגברים בכלל וגברים חרדים בפרט במדינת ישראל. דפוס חוזר: ריכוז הכוח במגדר אחד, גם כאשר הציבור – מצביע כי הוא דווקא מעוניין במציאות אחרת.

מרבית הציבור כבר מזמן לא מקבל את הדרת הנשים ממוקדי קבלת ההחלטות, ונראה שהמלחמה ותוצאותיה, והתמונות שבהן שולחנות מקבלי ההחלטות מלאים בגברים בלבד -השפיעו על דעת הקהל גם כאן.

בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוצג לאחרונה בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, נמצא ש-71% מהציבור רוצה מפלגות שבהן 50% נשים. הדרישה מגיעה מימין ומשמאל: 63% ממצביעות ומצביעי מפלגת הליכוד ענו ששוויון חשוב להם. משמאל - 97% ממצביעי מפלגת העבודה, המפלגה השוויונית היחידה כיום – מצהירים שהשוויון חשוב להם.

ואולי הנתון המפתיע ביותר הוא בקרב מצביעי ש"ס: כמעט 50% בעד. אפילו היהדות התורה – 32% תומכים. אלו מספרים שמעולם לא ראינו. עמדת הציבור זזה, השינוי כבר כאן, ולכן כשהשרה ממנה עוד גבר – הרשת גועשת. הציבור כבר דורש שוויון – רק שהפוליטיקאים טרם הפנימו, והממשלה הזו איננה פרטנרית לקידום שוויון.

נקודת אור אחת הפציעה בטקס הענקת פרס ישראל. ביום עצמאות קודר במיוחד, כשהשריפות עוד השתוללו, התקיים אירוע שמסמן אפשרות אחרת. לראשונה בתולדות המדינה, מחצית מזוכות פרס ישראל היו נשים. שר החינוך יואב קיש הכריז: "מדובר ברגע היסטורי, תיקון עוול", ותיאר את מה שאני תמיד טוענת: אין שוויון שמגיע מעצמו. ואכן, בחודשים האחרונים התקיים מאמץ שמיזם 5050 פעל לקדמו: מינוי של יותר שופטות בוועדות, הנגשה של ההליך והגשה בפועל של עשרות מועמדות ראויות לפרס. תהליך מדיניות מכוון – שהוביל לתוצאה שוויונית.

המסקנה ברורה: כשיש חזון ויש תוכנית עבודה – יש גם תוצאות. 50% נשים במוקדי קבלת החלטות זה לא חלום, זה חזון שיכול להפוך למציאות. אין לדעת מתי יהיו הבחירות הבאות, אבל דבר אחד כבר ברור: הציבור דורש שוויון ולא רק במשרד לשוויון חברתי. הגיע הזמן שלנו לדרוש 50% נשים בכל מפלגה. 50% נשים מנכ"ליות ומנהלות. ואז, כאשר השרה תמנה גבר לתפקיד במשרד לשוויון – זה ייראה טבעי, ולא כמו פארסה. כי בממשלה עם 50% נשים, שערך השוויון הופך לפרקטיקה, גברים יהיו באמת שותפים לקידום שוויון. זה בהחלט יהיה לתפארת מדינת ישראל.

לפתיחה באתר דה מרקר